בחלק מהמונחים אנו בדרך כלל מוצאים פריטי מסחר אלקטרוני הם B2B (עסקים לעסקים) ו- B2B (עסקים לצרכן). מונחים אלה מתייחסים לאסטרטגיות מכירה בהן אנו עושים הבדל בהתאם למי שאנו מוכרים לו. B2B מתייחס לאותם עסקים ש למכור מוצרים או שירותים לעסקים אחריםבעוד B2C מפריד חברות שמוכרות בתקווה שהן מוצרים נצרכים על ידי הקונה שלהם.
דוגמה ל- B2B ו- B2C
לדוגמא, אם בחנות המקוונת שלנו אנו מוכרים שקיות פלסטיק בסיטונאות, אנו נניח שלקוחותינו יהיו חברות אשר צריכות להשתמש בשקיות פלסטיק לאריזתן, ולכן שלנו העסק מסווג כ- B2B. אם מה שאנחנו מוכרים במקום זה תיקי יד ובדרך כלל מבצעים מכירות של פריט אחד או שניים לכל לקוח, זה אומר שזה העסק שלנו מסווג כ- B2B. חשוב שניתן יהיה לזהות את סוג העסק שאנו מנהלים מכיוון שבאופן זה נוכל לפעול לפי אסטרטגיות לשפר את אסטרטגיית המכירות.
אם אנחנו מדברים על א אסטרטגיה לעסקי B2B עלינו לדעת שהעיקר הוא להתמקד בהצעת מוצר באיכות הגבוהה ביותר האפשרית באמצעות רשת לוגיסטית בלתי ניתנת לטעות. תהליך הקנייה והמכירה כרוך במעט מאוד רגש אישי, המחפש דרכים לחסוך זמן, כסף ומשאבים. כרגיל, אסטרטגיות שיווק B2B הם מבקשים ליצור מערכות יחסים בצורה של רשת בה לקוחות מוצאים מפיצים בקלות, ויכולים לבחור את האפשרות המתאימה להם ביותר על פי צרכיהם.
במקום זאת, אסטרטגיות B2C הם מבוססים על החלטות רגשיות של הלקוחות, וממוקדים יותר בתוצאות וביתרונות האישיים שמוצר יכול להציע לצרכנים. שיווק עבור חברות B2C מבקש לפתור את הצרכים ולהציע פתרונות אישיים לכל אחד מהלקוחות תוך התמקדות בתועלת שתשיג בצריכת המוצר.
יש שגיאה בפסקה זו:
"חלק מהמונחים הנפוצים במאמרי סחר אלקטרוני הם B2B (Business to Business) ו- B2B (Business to Consumer)."